אחת הדילמות הנפוצות בקרב בעלי בתים פרטיים היא מה עושים כשהעץ של השכן מהווה מטרד אם על ידי לכלוך, על ידי הסתרת האור או כאשר עץ מהווה מקום קינון לעטלפים וחרקים.
מדובר באחת התופעות הנפוצות בישראל שמתרחשת כאשר שיחים גדולים או עצים הניטעים בקו הגדר המשותפת או בסמוך לה, כדוגמת פיקוסים, נראים מאוד יפים ועדינים כשהם קטנים אך לאחר כמה שנים מתגלות מפלצות לא קטנות שמעבר למטרד הנופי וללכלוך, עשויות אפילו לגרום לנזקים כגון חדירת שורשים לשטח השכן ופגיעה בשבילי בטון ולעתים רחוקות אפילו בביוב. מה עושים אם כן כאשר אתם הם אלה שנקלעים לסיטואציה הזאת?
מי אחראי על טיפול בעצים? הרבה השקפות ומידע סותר
לכאורה עושה רושם שאם העץ של השכן מלכלך לנו את הגינה, האחריות לגזום או לכרות אותו מוטלת על בעל העץ.
יש כמה דברים שהופכים את כל העניין לבלתי צפוי. ראשית, חיפוש קצר באינטרנט יביא לכם מידע סותר (כפי שניתן לראות בתמונה) אז לאיזה מידע להאמין?
אם מוסיפים לזה את העובדה שלא ניתן לכרות עצים בישראל בלי אישורים מתאימים (גם בחצר בית פרטי) מתקבלת תמונה שבה אתם עשויים להיות מעט אובדי עצות.
מה אומר החוק על עץ שכן שמהווה מטרד?
הערה: אין לראות במידע המוצג ייעוץ משפטי. על מנת לקבל חוות דעת משפטית בנושא יש להיוועץ עם עורך דין שמתמחה בתחום. השימוש במידע על אחריות הקורא בלבד.
מסתבר שיש בסיס לנתונים הסותרים בדבר התייחסותו של החוק וכדי לברר את הסוגיה צריך לקרוא את סעיף 51 לחוק המקרקעין.
עצים או צמחים אחרים הגדלים ממוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין כעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשי , אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו כמידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.
מתוך חוק המקרקעין באתר כנסת ישראל
ובקיצור – אין קביעה חד משמעית של שחור או לבן ונראה שההסתכלות הנה סובייקטיבית ודורשת פרשנות משפטית.
איך מתייחס בית המשפט למקרים של עצים המהווים מטרד?
מחיפוש ברשת האינטרנט עולה שבתי המשפט מחפשים את הפשרה שתרצה את שני השכנים ככל שניתן כך שאם חשבתם שאחרי המשפט השכן הולך לכרות את העץ, יכול להיות שאתם צריכים לחכות מעט – אחת כמה וכמה עם החוק להגנת עצים בוגרים עליו נרחיב מיד.
יחד עם זאת אין הדבר אומר שאתם הולכים להיות מקופחים ועל בסיס המחקר שערכנו נמצא מקרה שבו השופטת קבעה שיש לגזום את העץ באופן כזה שלא יהווה מטרד עבור השכן – פתרון שלדעתנו האישית מאוד טוב לשני הצדדים.
מה אומר הרב?
נחזור על ההבהרה שלנו – המדריך נכתב בהסתמך על מידע באינטרנט ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לשאלת רב.
על פי תשובה שליקטנו באינטרנט למקרה דומה התקבלה תמונה מעניינת במיוחד. בעל הגינה הסמוכה רשאי לגזום על פי התשובה ענפים שחדרו לשטח החצר הפרטית שלו אך באותה מידה אינו רשאי לכרות או לגזום ענפים שאינם חודרים לשטח הפרטי שלו אפילו אם הם מלכלכים.
חוק איסור כריתת עצים
אם עד עכשיו הצלחנו לבלבל אתכם, חכו שתקראו את הסעיף הבא.
בישראל חל איסור לכרות עצים בוגרים ומי שכורת עץ ללא אישורים מתאימים מסתכן בקנסות כבדים.
כדי לכרות עץ יש להמציא אישורים מתאימים מהרשות המקומית לאחר נימוק הבקשה, אפילו כאשר מדובר בעצים בחצר בית פרטי – עניין שהופך את כל הסיפור למסובך עוד יותר. חשוב לציין שהחוק אינו אוסר גיזום אלה רק כריתה.
הפתרון שלנו
מלחמות זה דבר רע – בעיקר כשהן מול האנשים שאתם צריכים לראות כל יום – כמו השכנים שלכם…
יכול להיות שעצבים של רגע יגרמו לכם לפרץ של עצבים ולהתנהגות לא אופיינית – דבר שבטווח הרחוק יכול רק להערים קשיים ולמנוע מהשכן שלכם להיות יותר קשוב לצרכים שלכם. נסו לנהוג בדרך נועם ולהגיע לעמק השווה.
מה עושים כשהשכן לא משתף פעולה? לא חסרים יצורים ממורמרים ותמיד זכרו שאתם לא היחידים שחווים את הסיטואציה הזאת (זה לא אומר שאתם לא צודקים אבל בהחלט עשוי להרגיע אתכם במעט). בחרו את המלחמות שלכם ואם באמת הגעתם למסקנה שהעץ מהווה מטרד, פנו לעורך דין שמתמחה בתחום אך זכרו – אם תצליחו לפתור את הסוגיה בדרך נועם, תרוויחו מכל הכיוונים.